עולם השפע...

בעולם של שפע מאוד קשה "לאכול מאוזן" או בריא או איך שלא תרצו לקרוא לזה... והכי גרוע, שכל הזמן מראים לנו איזה "אידאל" של אכילה מושלמת ומשקל מסוים...

התמונה הזו של שפע מצד אחד אבל שאיפה לרזון (קיצוני) מהצד השני היא לא הגיונית... היא יוצרת דיסוננס.

ובני אדם לא חיים טוב עם דיסוננסים.

ולמה חשוב להבין את זה?

כי אם לא נבין שאנחנו חיים בעולם וחברה שהשאיפה בהם היא לא הגיונית, יהיה לנו נורא קשה לא לכעוס על עצמנו.

כשאני אומרת עולם של שפע אני מתייחסת לשני רבדים -

מבחינה טכנית אנחנו מוצפים כל הזמן במידע. פרסומות, כתבות, פוסטים, שלטי חוצות, אפילו בתוך המוזיקה שאנחנו שומעים יש איזכורים לאוכל ולשפע.

לצד זה אנחנו חיים בחברה המערבית, שמדינה מפותחת שבה באמת יש שפע... יש אוכל אולטרא-מעובד שחלק מהיסודות שלו הם שנרצה לאכול ממנו עוד ועוד.

נכון להיום הגדרות עיבוד המזון מתחלקות ל-4 רמות:

1. עיבוד מינימלי - מזון לא מעובד או מעובד מעט מאוד. מזון בצורתו הגולמית או הטבעית שעבר תהליכי עיבוד בסיסיים, כמו חיתוך, הקפאה, טחינה..

2. רכיבי מזון בסיסיים - מצרכי יסוד שמוספים למזון מהקבוצה הראשונה, כמו שמן, סוכר, מלח ותבלינים.

3. רמת עיבוד ביתית - שילוב מזונות מהקבוצה הראשונה והשניה שמכינים בתהליכי עיבוד ביתיים, כמו בישול, אפיה, צליה וכו'.

4. מזון אולטרה-מעובד - מזון שמורכב מחומרים שנתקשה למצוא במטבח הביתי ובתהליכים שלא נוכל לשחזר בעצמנו.

לרוב המוצרים מקבוצה זו הם ארוזים ומוכנים לאכילה מיידית (או לאחר הכנה מינימלית) והעלי מרקמים, צבעים וטעמים חזקים ויחודיים.

אז למה כל כך קשה לנו לעמוד בפניו?

🍭 חומרים מוספים שמקנים לו את הצבע, הטעם והריח, לצד השומן, הסוכר והמלח גורמים לנו לאכול כמויות גדולות יותר מכפי שאנחנו באמת צריכים.

🥡הזמינות והמידיות שלו מעודדים צריכה "על הדרך" ולאו דווקא כחלק מארוחה מאוזנת ובתשומת לב לאכילה.

🧃מהלכי שיווק ופרסום אינטנסיביים, כולל שימוש במובילי דעה, הבאים לעודד צריכה של מזונות מתועשים אולטרה מעובדים כחלק מהתנהגות רצויה או נורמטיבית.

🥫התייעלות הייצור, ההובלה וההפצה לחנויות מביאה לכך שבמקרים רבים מזון אולטרה-מעובד זול יותר ממזון טרי.

כל אלה, בעיקר כשאנחנו לא במודעות לכך, יכולים לגרום לנו לאכול מזון אולטרה-מעובד באופן מוגבר.

זה לא ש*אסור* לאכול אותו!

כך או כך אנחנו חיים בעולם שמאוד מקשה עלינו להימנע ממזון מתועש...

אבל רצוי לאכול אותו במודעות, בהתאמה לצורך ולשאר המזונות שאוכלים במשך היום.

אז מה עושים?

עושים את הכי טוב שאנחנו יכולים.

חומלים על עצמנו כשאנחנו לא בדיוק איפה ששאפנו להיות.

מבינים שאכילה נורמלית היא גם וגם.

משפרים ומגבירים את הביטחון שלנו במי שאנחנו ובזה שאנחנו טובים בדיוק ככה.

לומדים לקבל את המצב כמו שהוא עכשיו, ויחד עם זאת שואפים גם להתפתח ולהתקדם.

מה איתך?

איפה הדיסוננס הזה תופס אותך?