אלרגיה ואי סבילות למזון – הגדרות, סימנים וטיפול

לאור העליה בשכיחות של אלרגיות ורגישויות למזון בשנים האחרונות, חשוב להכיר את התופעות הללו לעומק, כולל את דרכי האבחון, ההתמודדות והטיפול בהן.

קיימות הרבה תופעות שמתבטאות בתגובות שליליות למזון אשר מתחלקות למספר סוגים. חלקן מערבות את מערכת החיסון וחלקן לא, חלקן מערבות אך ורק את מערכת העיכול, ויש כאלה אשר מערבות חלקים נוספים, כמו העור או דרכי הנשימה. כך אלרגיה למשל, שהיא תגובת מע' החיסון לגורם חיצוני (אשר נקרא גם אלרגן) שבמצב רגיל היה עובר ללא בעיה ונפלט מהגוף, אבל הגוף מאיזושהי סיבה מחליט להלחם בו באופן חסר פרופורציה, והתגובה הזו עלולה להיות קטלנית. במצב כזה, גורם הסיכון הוא בעצם התגובה החיסונית עצמה.

בשביל להבין את התגובה האלרגית, חשוב להבין כיצד היא מתפתחת. זה מתחיל מחשיפה לאלרגן (אם מדובר באלרגיה למזון, לרוב החשיפה היא דרך מערכת העיכול). החשיפה לאלרגן מעוררת יצור של נוגדנים במערכת החיסון אשר מחכים לחשיפה הבאה. בכל חשיפה נוספת לאלרגן הספציפי, תגובת המערכת תהיה מהירה וחזקה יותר.

לתגובה האלרגית ישנם מספר סימנים שחשוב להכיר, למשל, קשיי נשימה, לחץ דם נמוך, עלפון, גירוי עורי, בצקות ובסופו של דבר גם תגובה שנקראת "שוק אנפילקטי" שהוא תגובה מהירה שקורית בתוך דקות ודורשת טיפול מיידי שבלעדיו, התגובה עלולה לגרום להזק בלתי הפיך ואף להסתיים במוות. הטיפול בשוק צריך להיעשות כאשר מתחילים סימנים של שוק (נזלת חריפה, פריחה מפושטת, בצקות וחסימת דרכי הנשימה, תחושת מחנק או חולשה כללית קשה) ומבוסס על הזרקת אדרנלין אשר מדכא את פעילות מערכת החיסון ומאפשר המשך טיפול. וכמובן, אסור לשכוח ליצור קשר עם מד"א להמשך טיפול.

ישנם סוגים שונים אלרגנים מהמזון כשהמוכרים והשכיחים שבהם הם: חלב, ביצים, בוטנים, אגוזי עץ, חיטה, סויה, דגים ורכיכות ימיות.

אבחון אלרגיה – המבחן המוכר והנפוץ ביותר הוא תבחין עורי (בו מבוצעת חשיפה לאלרגן דרך העור ונבחנת התגובה), אך ישנם מבחנים נוספים ופחות נפוצים. חשוב לקחת בחשבון שלעיתים מתקבלת תוצאה "חיובית-שגויה", כלומר אנשים רבים יקבלו תוצאה חיובית ועם זאת אין להם אלרגיה למזון ספציפי, ולכן חשוב להוסיף לבדיקה גם התייחסות להיסטוריה הקלינית.

אנשים הסובלים מאלרגיה עשויים לפתח בעיות נלוות כמו - חסרים תזונתיים, התנהגות אכילה הימנעותית ביתר, חוסר יכולת להשיג מזון בטוח, או מחסור בידע הקשור לאוכל או תזונה. כל אלה יכולים לגרום לפגיעה באיכות החיים וכמובן, גם בבריאות לטווח הארוך. חשוב מאוד לפנות לייעוץ תזונתי ברגע שמאובחנת אלרגיה (בעיקר בילדים) על מנת להבטיח כי לא תיווצר פגיעה בבריאות עקב תזונה לקויה.

אז מה עושים?

אם יודעים על אלרגיה, משתדלים להימנע ככל הניתן מחשיפה לאלרגן! זה דורש מאיתנו להיות קשובים ומתחשבים לסביבה... מכירים מישהו עם אלרגיה? אל תעמידו אותו במצב מסוכן!

ומה עושים אם נתקלים באדם שחווה התקף אלרגיה מסוכן?

מיד כשמזהים את הסימנים, בודקים אם יש באיזור מזרק אפיפן ומזריקים לאדם. במקביל מתקשרים למגן דוד אדום ומבשקים אמבולנס (ואם אפשר, גם אמבולנס טיפול נמרץ). המטרה היא להשהות את פעילות מערכת החיסון עד להגעת העזרה להמשך טיפול.

הפעולות האלה יכולות להציל חיים!!!

תגובה שלילית נוספת למזון אשר מערבת את מערכת החיסון, אך אינה אלרגיה, היא מחלת הצליאק. מדובר בתגובה חיסונית של הגוף לנוכחות של רכיב מסוים בגלוטן ותוקפת את תאי המעי הדק. התופעות של המחלה יכולות להיות מגוונת והטיפול בה הוא דיאטה נטולת גלוטן לחלוטין. האבחון של מחלת צליאק נעשה בבדיקת דם שמאבחנת נוכחות נוגדנים מסוג IgA ובהמשך לרוב מבוצעת גם ביופסיה של תאי המעי.

אי סבילות או רגישות למזון

מדובר בתופעות רבות שאינן מערבות את מערכת החיסון, אך מתבטאות בתופעות לא נעימות בחשיפה לרכיבי מזון מסוימים וספציפיים.

דוגמאות לאי סבילות הן מגוונות, למשל לקטוז (סוכר החלב) או לפרוקטוז (סוכר בפירות) אשר קיימת בגלל תת פעילות של האנזימים שאחראיים על עיכולם. לרוב התסמינים של אי הסבילות הם תסמינים של מערכת העיכול, כמו נפיחות, כאבי בטן, שלשולים וכו', והם אינם מסוכנים, אך לאורך זמן עשויים לפגוע בספיגה תקינה של מזון ובאורח החיים. ניתן לאבחן אי סבילות לסוכרים הללו בתבחין נשיפה, ולהמנע מהתסמינים בשמירה על דיאטה מתאימה (תלוי בחומרת המצב, לעיתים הפחתה של הסוכר בדיאטה תספיק על מנת להימנע מתסמינים).

המונח "דיאטה מתאימה" הוא כללי, וחשוב לשים לב שאנחנו לא מאבחנים את עצמנו ומונעים מעצמנו אכילה של קבוצות מזון חשובות ללא ליווי תזונתי מתאים. מחקרים מראים כי אנשים הסובלים מאי סבילות מסוימת לרוב מצמצמים את הצריכה של מרכיבים נוספים, מלבד הרכיב היותר את הסימפטומים, וזה מצב שיכול ליצור סטרס על מערכות הגוף, לפגוע באורח החיים, או אפילו סתם להיות יקר יותר כשהולכים לסופר (כפי שרואים במוצרים "נטולי גלוטן" או "נטולי לקטוז"). בנוסף, ההגבלות הללו יכולות לגרום לתת תזונה (או תזונה לקויה) ולכן רצוי לקבל ייעוץ תזונתי.

מקורות:

Deng, Y., Misselwitz, B., Dai, N., & Fox, M. (2015). Lactose intolerance in adults: biological mechanism and dietary management. Nutrients, 7(9), 8020-8035.

Janeway, C. A., Travers, P., Walport, M., & Capra, D. J. (2001). Immunobiology (p. 600). UK: Garland Science: Taylor & Francis Group.

Beck, G., & Habicht, G. S. (1996). Immunity and the invertebrates. Scientific American, 275(5), 60-66.

Mendelsohn, M., Kough, J., Vaituzis, Z., & Matthews, K. (2003). Are Bt crops safe?. Nature biotechnology, 21(9), 1003-1009.

https://www.eatright.org/health/allergies-and-intolerances/food-allergies/food-allergies-and-intolerances