הזנת תינוקות

לאחרונה פורסם הסקר הלאומי על מצב הבריאות והתזונה בתינוקות על ידי משרד הבריאות ("מב"ת לרך השני"). חלק מהנתונים בסקר אינם מעודדים ומראים שינויים שקרו בחברה, בהאכלה ובהתנהגויות אכילה של תינוקות מאז העשור הקודם.

הסקר בוצע בשנים 2020-2019 על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם) בשיתוף אגף התזונה והמחלקה לאם, לילד ולמתבגר בבריאות הציבור במשרד הבריאות.

הסקר התמקד בתזונת תינוקות עד גיל שנה בדגש על הנקה, והשתתפו בו 1,514 אימהות לתינוקות, כאשר מטרותיו העיקריות היו לברר את הרגלי תזונת התינוקות בישראל ולהעריך את ההיענות להמלצות המדיניות של המשרד.

על פי הסקר 17.8% מהתינוקות צורכים מזון מהיר כמו פלאפל, המבורגר, פיצה, בורקס, מלאווח, ג'חנון, שניצל מעובד, קבב וכדומה.

בנוסף, 14.7% מהתינוקות היהודים ו-63.4% מהתינוקות הערבים שותים משקאות ממותקים לפני גיל שנה. שתיית משקאות ממותקים מזיקה לבריאות השן ומקבעת בתינוקות את הצורך בטעם מתוק, מה שמשליך על הרגלי תזונה ובריאותם בהמשך החיים.

ועוד נתונים לא מעודדים במיוחד, כמו גיל החשיפה הראשונה למוצקים, כפי שמוצג בטבלה מתוך נתוני הסקר (מאתר משרד הבריאות).

לפי המוצג בטבלה, רוב התינוקות נחשפים למזון בין 4 ל-6 חודשים, בניגוד קל להמלצות.

אז בואו נעשה סדר!

מה ההמלצות אומרות?

המזון המומלץ ביותר לתינוק מרגע הלידה ועד גיל 6 חודשים הינו חלב אם, ולאחר מכן, המשך הנקה בתוספת מזונות משלימים עד גיל שנה, לפחות. ההנקה היא ההזנה הטבעית ביותר והמותאמת ביותר לצרכי התינוק, מספקת את כל אבות המזון החיוניים הדרושים לצמיחה והתפתחות בריאה וגם נוגדנים המסייעים בהגנה על תינוקות מפני זיהומים ומפחיתים את הסיכון לאלרגיות, אסטמה ובעיות בריאות אחרות. כמו כן, הנקה מיטיבה גם עם האם, שכן היא מפחיתה סיכון להתפתחות סרטן השד, סרטן השחלות, מחלות לב וכלי דם וסוכרת מסוג 2.

למרות שהנקה הינה דרך ההזנה המומלצת ביותר, וחלב אם המזון המומלץ ביותר – על כל אם להחליט האם זו הדרך המתאימה לה ולתינוקה!

במידה וההזנה אינה מבוססת על הנקה בלעדית, בין אם בשל החלטת האם, החלטה רפואית או חוסר הצלחת ביסוס הנקה מספקת, יש לתת לתינוק תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות). התמ"ל הסטנדרטי והמומלץ לרוב התינוקות הינו תמ"ל המבוסס על חלבון של חלב פרה ומועשר בברזל (אלא אם ישנה החלטה רפואית או תזונתית אחרת).

חשוב לזכור להכין את התמ"ל על פי הוראות הרופא ובהתאם לתמ"ל (לסוגים שונים ישנן כמויות הכנה שונות, וקל להתבלבל). ולא לשכוח כי בהכנת התמ"ל חובה להרתיח ולקרר את המים לפני השימוש (כל סוג של מים).

חשוב לדעת כי תינוקות בריאים הניזונים מחלב אם או תמ"ל, אינם זקוקים לתוספת מים או נוזלים אחרים עד המעבר להזנה משלימה. כמו כן, יש להימנע ממתן משקאות ממותקים (גם לא בממתיקים מלאכותיים), לרבות תה, מיצים, מיצי פירות או משקאות מוגזים. צריכת משקאות כאלה יכולה להגביר סיכון לעששת שיניים וגם למנוע צריכה מספקת של רכיבי מזון חיוניים (משום התינוק מתמלא מהנוזלים ולא יצרוך מספיק מחלב האם או התמ"ל).

בדרך כלל, בסביבות גיל 6 חודשים, הזנה בחלב אם או בתמ"ל בלבד כבר לא מספקת, את מלוא הצרכים של התינוק ולכן זה השלב בו מתחילים להוסיף לתפריט היומי שלו מגוון מזונות, בהתאם לתפריט המשפחתי, שיהוו השלמה לחלב האם או התמ"ל, לפחות עד גיל שנה.

עוד לפני החשיפה למזון משלים כדאי לשלב את התינוק בארוחות משפחתיות ולהוות מודל לחיקוי לאכילה, וכך לעורר את סקרנותו ולעזור לו ללמוד מהתבוננות כיצד אוכלים. חוויות נעימות סביב השולחן ידרבנו את התינוק להתנסויות באכילה ויעזרו לפתח מערכת יחסים טובה עם אוכל.

מתי מתחילים לחשוף למזון משלים?

חשוב לזכור ולהבין שכל תינוק הוא שונה מבחינת קצב ההתקדמות שלו, ולכן אין רגע אחד שנכון ומתאים לכולם לתחילת החשיפה למזון משלים. את התחלת החשיפה למזון משלים נרצה לעשות רק כאשר התינוק עצמו מראה נכונות – שולח ידיים לכיוון מזון, מכניס דברים לפה, מראה עניין וסקרנות כאשר אוכלים בסביבתו או מקרבים אליו מזון, ומראה יכולות ומיומנויות הנדרשות לאכילה עצמאית – העלמות רפלקס הוצאת הלשון, יכולת לשבת עם תמיכה, יציבות הראש ויכולת להעביר מזון בפה מצד לצד.

לרוב, כל הסימנים והמיומנויות מופיעים בו זמנית סביב גיל 6 חודשים, ומראים כי ניתן להתחיל לחשוף את התינוק למזון טחון בכפית. הכישורים הנדרשים להתמודדות עם מזון מוצק מופיעים מאוחר יותר, ולקראת סוף השנה הראשונה לחיים התינוק כבר יכול להתמודד עם מספר מרקמים שונים בארוחה, וגם עם כמויות מזון גדולות יותר.

חשוב לזכור! מי שקובע את קצב ההתקדמות זה התינוק. אין צורך להאיץ בו ויש לעקוב אחר ההתקדמות האישית שלו. אם הוא מוציא את המזון מהפה, כנראה שהוא מתקשה עם המרקם ואפשר לנסות להגיש לו את המזון שוב כשהוא חתוך או טחון אחרת.

לא תמיד קל לתינוק להיחשף למזון חדש – זה בסדר! חשוב לבצע חשיפות חוזרות, בעקביות ובסבלנות ולאפשר לתינוק להכיר ולהתרגל לטעמים. לתינוקות יונקים יש יתרון בחשיפה לטעמים חדשים, משום שהם נחשפו לשינויים בטעמו של חלב האם, לעומת תינוקות הניזונים מתמ"ל שטעמו קבוע – ולכן חשוב לא להתייאש, ולהמשיך לחשוף את התינוקות למזונות בעלי טעמים ומרקמים שונים להגברת ההיענות שלהם.

המזונות הראשונים שמתאימים לחשיפה הם מזונות עשירים בברזל ורכיבי תזונה חיוניים כמו עוף/הודו/בקר, דגים, קטניות, ביצים, דגנים ודייסות דגנים ביתיות, ירקות מבושלים ופירות מאודים. רצוי להימנע ממזון אולטרה-מעובד משתי סיבות – הראשונה היא שלא יהווה תחליף למזון המכיל רכיבים חשובים להתפתחות התינוק והשנייה היא למנוע את העדפת סוג המזון הזה בהמשך החיים. נעדיף חשיפה למזון טבעי, ביתי ומסורתי, מבושל בצורה כזו ששומרת על ערכו התזונתי.

החל מגיל שנה ניתן להגדיל בהדרגה את נפח הארוחות המוצקות של התינוק בהתאם לדרישה ובהתאם ללוח הזמנים המשפחתי, ולהפחית בהדרגה את מתן התמ"ל או ההנקה. כמו כן, בשלב זה ניתן לחשוף את הפעוט לחלב ניגר ודבש.

ההמלצה היא שהארוחות בשנה השנייה לחיי התינוק והלאה יהיו מבוססות על דפוסי התזונה הים-תיכונית, בבישול ביתי של חומרי גלם טבעיים ויכילו כמה שפחות מזונות מעובדים.

לסיכום,

חשוב לבסס תזונה מאוזנת ודפוסי תזונה מיטיבים מרגע הלידה. בשלב הראשון, בין אם התזונה המתאימה לך ולתינוקך היא הנקה או תמ"ל – חשוב לעקוב אחרי הגדילה שלו, על מנת לוודא צריכה מספקת של רכיבים חיוניים הדרושים להם לצמיחה והתפתחות בריאה.

מגיל חצי שנה, או התחלת החשיפה למזון מושלים כדאי להפוך את החוויה הזו לחקירה משותפת, חוויות נעימות וטעימות חוזרות ונשנות של מזונות מזינים על מנת לעזור לתינוק לפתח מערכת יחסים נעימה וטובה עם האוכל, וגם ללמד אותו איך ומה לאכול. תקופת החשיפה למזון משלים היא תקופה קריטית בהתפתחות התינוק כמו גם בפיתוח הרגלי צריכת המזון וההעדפות שלו בהמשך החיים, לכן כדאי לעשות זאת בסבלנות רבה, ובהנאה!

החל מגיל שנה, ניתן לבסס ארוחות טובות, בריאות, ביתיות ומגוונות בבית, בעדיפות לארוחות משפחתיות. את כמויות האוכל, קצב האכיל וגורמים נוספים, הפעוט מחליט (נרחיב על כך במאמר אחר), וכך, נגדל פעוט בריא בעל יחסים נעימים עם אוכל ואכילה.

בכל מקרה, אם ישנן שאלות, ספקות או בעיות – מומלץ לגשת להתייעץ עם אנשי מקצוע!